הקשבה

הקשבה.
אחד הנושאים שהכי מעסיקים אותי בעולם, בכל כך הרבה מובנים.
מגיל צעיר שמתי לב שאנשים לא באמת מקשיבים אחד לשני ואפילו לא יודעים את זה.

הקשבתי למאות שיחות מגיעות לסופן מבלי שבכלל התחילו, כל אחד דיבר בתורו, או לא בתורו, אבל לא באמת ניסה להקשיב לאחר. להקשיב מעבר למילים, בין המילים, לכוון את הפוקוס לסאבטקסט, איפה שהכל קורה.

תכלס בן אדם לא יכול להקשיב לאחר אם הוא לא יודע להקשיב קודם כל לעצמו, להטיל ספק בסיפורים שהוא מספר, לתפוס את עצמו כשהוא מחרטט ולקטוע את זה, לקחת אחריות על מה שהוא בוחר להגיד, איך שהוא בוחר להגיד, מתי הוא בוחר להגיד.

לפני 6 שנים חייתי בספרד ולמדתי תרפיה במוסיקה. התחלתי לפתח את סדנת ‘comusication – תקשורת דרך מוסיקה’ והיה לי ברור שמעבר לפשט, למשחקים המוסיקליים המגניבים והכיפיים ולחוויה הקבוצתית המעצימה בפני עצמה, אחת המתנות העיקריות שאני מנסה לייצר היא ההזדמנות הנדירה לשים אנשים בסיטואציה שבה הם מתקשרים אחד עם השני ללא מילים, דרך צלילים בלבד, נשארים רק עם הסאבטקסט! ערומים וחשופים.. בלי האפשרות לבלבל ולהתבלבל עם כל המילים והרעיונות שיש לנו בשלף בכל רגע שלא בא לנו להתעמת ולהתאמת.

ובסיטואציה הדי נדירה הזו של לתקשר ללא מילים, הרבה יותר קל לתרגל הקשבה אמיתית שבה הפוקוס הולך לאינטונציה, לשפת גוף, לסאבטקסט.. ואז את ההקשבה החדשה הזאת אנחנו לוקחים איתנו הביתה והיא מלווה אותנו גם ביומיום בעולם המילים והרעיונות, שם אנחנו גם מעניקים אותה לכל מי שאנחנו פוגשים.

קבלו עדכון למייל בכל פעם שמתפרסם מאמר חדש.

מאמרים נוספים

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email