סולמות ונחשים

‏איך אהבתי את המשחק הזה שהייתי קטן.
אני ממש זוכר את הדמויות מהלוח הספציפי הזה! ואת עצמי בן 5 מנסה לפענח את ההגיון הקארמתי בסצינות המגוחכות האלה (׳מי שמסתכלת במראה – לא יהיו לה חברות!׳, ׳מי שמשעמם לו -בסוף יאכל דבק!׳)

‏לאחרונה אני מסתכל על החיים כמו המשחק הזה,
אוסף של מקרים שמעלים ומורידים אותנו רק שכל עוד אנחנו בחיים אנחנו לא זוכים להגיע למאה, המשחק לא נגמר, הוא לופ אינסופי של ירידות ועליות, לפעמים גדולות ומשמעותיות, אבל בעיקר קטנות ויומיומיות כמו הבוסט-דופמין כשמקבלים הרבה לייקים או הודעת חיזור ממישהי.ו נחשק.ת, או כמו הדאון כשמקבלים דו׳ח, או אחרי שיחה עם הרו׳ח, או כשהבירוקרטיה ממיסה לנו את המו׳ח.

זה פסיכי בעיניי כמה כוח השפעה יש לאירועים קטנטנים וחולפים על התדר שלנו.
הודעה רנדומלית מאדם זר במסנג׳ר, היתקלות לא נעימה בסניף הדואר או על הכביש, כותרת בוואינט או זה שהאקס.ית החליפו תמונת פרופיל, יכולים לחלחל עמוק ולגמור לנו את היום. מוזר לא?
הייתי מצפה שנהיה יותר חסינים לזה אחרי כמה עשרות שנים כאן ואינסוף חוויות שהוכיחו כמה הכל בר חלוף וחסר משמעות ולא שווה את האנרגיה שלנו.

לפני כמה שנים הלכתי לטיפול זוגי עם האקסית שלי ולמדנו שם כלי פשוט פשוט שעד היום נשאר איתי, נראה לי שקראו לזה ׳בנק הרגשות׳ וזה מבוסס על העיקרון הפשוט שהמיכל הרגשי שלנו הוא כמו חשבון בנק שאפשר להוסיף לו ולקחת ממנו, ושכשאני מקבל קנס של 200 שקל (או הערה מקטינה מבן/בת הזוג) אני מגיב אחרת בהתאם למצב החשבון שלי כרגע, אם אני כרגע במינוס או בפלוס 60,000 הקנס ישפיע עלי אחרת לגמרי, ולכן בזוגיות – או בכל מע׳ יחסים – כדאי לנצל כל הזדמנות לפנק, ׳להפקיד׳, להגדיל את היתרה – גם פשוט כי זה כיף לתת ולפרגן ולהצחיק ועושה טוב לכולם וגם כדי שכשיגיע המשבר הבא, או אפילו סתם רגע לא נעים – הוא יהיה הרבה יותר מוכל וקטן עלינו, ממש כמו קנס זניח של 200 שקל לאדם עשיר ואז לא נצטרך סתם לשלם על זה מחיר רגשי מופרז כמו הילדה שנפלה מ-93 ל-73 כי היא שפכה את הדייסה שלה או הילד שנפל מ-62 ל-19 כי הוא אכל עוגיות (!!) ועכשיו הוא יושב על הרצפה ומגהק.

קבלו עדכון למייל בכל פעם שמתפרסם מאמר חדש.

מאמרים נוספים

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email