פורנו

בואו נדבר שנייה על פורנו.

הפיל שבכל החדרים בעולם, ובעיני אחת המגיפות הקשות בעולם עם מאות מליוני קורבנות, כשמכל הצדדים כל הנוגעים בדבר יוצאים מופסדים (קצת מצחיק להגיד ׳הנוגעים בדבר׳ כשמדברים על צפייה בפורנו…)

אין ספק שכנראה יש לי ת׳אומץ לפתוח את הנושא כי כבר הרבה זמן זה לא חלק מהחיים שלי (תודה אלוהים!). כבר כמה שנים שאני במגמת התרחקות מהדבר הזה וכבר קרוב לשנה שלא צפיתי בפיקסלים בצבע גוף, אבל במשך הרבה שנים זה לא היה המצב, ועדיין, אני לא יכול להבטיח לעצמי שזה לא יקרה שוב מתישהו.
תכלס זה קצת כמו הסיפור שלי עם סיגריות: הפסקתי לעשן ב-2011 ומאז אני מגלגל סיגריה פעם ב… לפעמים אני מוצא את עצמי עף באיזה ערב ומעשן כמה סיגריות ובקיץ האחרון הגזמתי וקלטתי שאיכשהו התמכרתי שוב לטבק איזה כמה חודשים והייתי צריך גמילה מחדש.
ואיכשהו לא משנה כמה הכח רצון שלי חזק ואני יודע שאני לא רוצה לעשן – מעולם לא עישנתי סיגריה והאמנתי לרגע שהיא האחרונה שלי בגלגול הזה.

אז זה די הוייב עם פורנו.

צריכת פורנו לאו דווקא קשורה לחרמנות, ובטח שלא למיניות. זאת פשוט התמכרות מאוד קשה לסיפוק שאין כמוהו. אפילו לעשות אהבה עם האישה שאתה אוהב – שזה הדבר הכי מדהים שיש בעולם הזה – לא עונה על אותם צרכים ולאדם המכור במוקדם או במאוחר יווצר שם חסך (להשוות בין סקס לפורנו זה כמו להשוות בין מרק עדשים לצ׳יטוס – למרות ששתיהם ׳דברים שמכניסים לפה׳ הם לא באמת באותה קטגוריה ואתה בד״כ לא ׳בוחר׳ בצ׳יטוס כשאתה רעב, הוא פשוט פאקין שם – זול וזמין, ויותר קל לסגור איתו פינה מנחמת מאשר להתחיל לבשל עכשיו)

תכלס אני בן 32 והסם הזה היה שם רוב החיים. אני זוכר את עצמי בגיל 22 אומר לעצמי ״פאק אחי יש לנו פה בעיה.. אני לא יודע אם אני אי פעם אתעלה על זה, ולא בא לי להיות מהגברים האלה שבורחים אל המחשב כשהאישה שלהם ישנה״ ומלא שנים אשכרה הרגשתי קצת קורבן, כאילו נפלתי למלכודת וזה לא פייר, כאילו איזה דילר בסמטה עשה לי ׳פסטט׳ שהייתי צעיר ולא הייתה לי אפשרות בחירה ועכשיו אני תלוי בכימיקל שמזיק לי לבריאות.

כי זה כל כך שם כל יום, כל היום, מרחק 2 שניות ו-2 הקלקות ממך בכל רגע נתון שגם אם תצליח להתעלות ולוותר על זה היום ומחר ומחרתיים, מתישהו אתה תהיה חלש (או סתם לא נוכח לרגע) ותיכנע..

בשנים האחרונות הנושא הזה נכנס לתודעה מכל מיני דלתות, בעיקר השיח על התעשייה שמסביר שבהרבה מקרים מדובר בעצם בזנות מצולמת ושלמרות איך שזה נראה על המסך -רוב הנשים לא לגמרי שם מבחירה חופשית ולא הכי מבסוטות בלשון המעטה.

זה עניין חשוב ממש ובכלללל לא ברור מאליו לנער המתבגר – גם לא כשהוא מתבגר… אבל לצערי אני לא מאמין שזה מה שיגרום לאנשים להפסיק.
זה קצת כמו ההתייחסות הרווחת לשניצל: כשאתה קטן אתה לא מקשר בין השניצל לתרנגולת או לסבל שהיא עוברת וכשאתה גדל אתה בד״כ תעדיף להדחיק את הידיעה כי זה כל כך טעים וזה סתם מבעס לקשר בין השניים.

אותי אישית ממש מרתקת ההשפעה של הדבר הזה עלינו, ברמה הנפשית והחברתית: מה זה עושה לגבר שצורך את זה, איך זה משפיע עליו ביומיום, איך זה משפיע על הסיטואציות החברתיות/רומנטיות/מיניות בחיים שלו, ואיך זה משפיע על הנשים שבחייו, שמסתבר שגם לא מעט מהן צרכניות/מכורות.

אני יכול להעיד על עצמי שבמשך שנים ממש סבלתי מהנושא כי ראיתי את ההשלכות של זה על החיים שלי, על האנרגיה שלי וההתנהלות שלי איתה, ולמרות ששנים הייתי מודע לסימפטומים פשוט לא הצלחתי להפסיק, זה היה חזק ממני ואובר-זמין, וזה עוד לפני הסמארטפונים!

אני חושב שבאותה מידה שבנות צעירות היום נאלצות להתמודד עם האימג׳ הגופני ה׳מושלם׳ שדוחפים להן בטלויזיה/במגזינים/בשלטי חוצות ומפתחות כל מיני פתולוגיות ומחלות נוראיות של דימוי גוף – אז ככה בנים צעירים גם נחשפים בעל כורחם למשהו שבשנים הראשונות נראה להם כמו גן עדן, אבל אחר כך גובה מחיר רציני, בין אם הם מודעים לזה או לא…

וכולם יוצאים מופסדים.
כאילו שאין לנו מספיק שיט לתקן בשנים של טיפול גם בלי זה…

וואי יש לי הרבה מה להגיד בנושא, גם בתור אקס-ג׳אנקי עם רזומה של שנים, גם מתוך מחקר על התמכרות וגמילה מהמקום הטיפולי, וגם סתם לשתף סטטיסטיקות מטרידות בנושא.
זה לא נתפס כמה התופעה הזאת ענקית, זה כמו עולם {תחתון} מקביל שלא מדברים עליו, אבל הוא קיים בינינו וצומח למימדים מפחידים

שם כאן לינק להרצאה שעשיתי בנושא בדצמבר 2017 במסגרת אירוע ‘אנשים שבד”כ לא מרצים’, מוזמנים להפיץ למי שזה יכול לעזור לו

Make love not porn 

✌


קבלו עדכון למייל בכל פעם שמתפרסם מאמר חדש.

מאמרים נוספים

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email