שלום בין המינים

היום צעדתי בשביל ליד הבית וחלפו על פני שתי נערות ולמרות שהשביל די רחב והלכנו בכיוונים מנוגדים קלטתי אותן קצת סוטות הצידה הרחק ממני, ג׳אסט אין קייס..
זה העציב אותי ממש.
שעצם העובדה שאני גבר מהווה מבחינתן איזהשהו פוטנציאל לסכנה אבל אפילו יותר מזה העציב אותי שאין לי שום זכות לבוא אליהן בטענות ולומר שהן מגזימות כי מי יודע על פני איזה גבר הן חלפו אתמול ואיזה הערה הוא זרק להן או איזה מבט הוא נעץ בהן.

גברים לא מבינים את הכח וההשפעה של הבחירות שלנו.
אנחנו לא באמת מפנימים שגם מבט יכול להיות מטריד, לעורר חרדה ולגרום לסיוטים.

תוך כדי שאני ממשיך ללכת התחלתי לחשוב על ההיסטוריה הקולקטיבית של גברים ונשים, על המסה הבלתי נתפסת של סבל ופגיעה וחילול שהיו מאז ומתמיד ולצערי ממשיכים לקרות כל יום וגם על ההיסטוריה הפרטית שלי.
אני גבר, אני יודע איך זה מרגיש לחיות עם יצר שברגעים קיצוניים – או יומיומיים, תלוי אצל מי ומתי – ההתנהלות מולו היא כמו מול נרקומן בקריז. כמובן שמעולם לא פגעתי באישה בצורה אלימה או מכוונת אבל אין ספק שקרה לא פעם שפעלתי ממקום לא נקי, כזה שבא לקחת ולא לחלוק, שלא לומר להעניק, וגם זאת פגיעה עמוקה! שנשארת עמוק בחוויה של האישה ומשליכה על מערכות היחסים שלה והאמון שלה עם המין הגברי, אבל לצערי זאת התנהלות כל כך נורמטיבית שהיא מתגמדת בשיח על הטרדה אל מול פגיעות חמורות יותר, ופשוט מבוטלת ע״י גברים שלא מבינים מה הביג דיל, וע״י נשים שלא יודעות שאפשר אחרת ושמגיע להן יותר.

בגלל שאני לא בן אדם אלים ולא באמת מסוגל לפגוע במישהו.י, אצלי היצר הלא מאוזן הזה במשך שנים תועל לפורנו, הפורנו איפשר לי להתייחס לנשים כאובייקט מאחורי הגב – מה שהמצפון שלי לא איפשר לי לעשות בפניהן. אז יופי, חסכתי מהעולם עוד מטרידן אקטיבי, הייתי בסך-הכל עוד מטרידן פסיבי שלא פוגע באף אחד (בעיקר בעצמו) אבל גם זה בסופו של דבר אי-לקיחת אחריות שרק מייצרת אינספור בעיות אחרות.

כל גבר חייב ללמוד לקחת אחריות על היצר שלו.
אין אופציה אחרת.

כשעברתי על פני הבחורות האלה וכל המחשבות האלה התחילו לצוץ עלה בי רצון להתנצל בפני המין הנשי בשם המין הגברי. קצת כבד וגדול על בנאדם אחד אני יודע אבל זאת אשכרה הייתה התחושה. קטונתי מלהתיימר לדובב או להבין את החוויה הנשית בעולמנו אבל לרגעים אני מרגיש שאני מתקרב לזה וכשזה קורה אני אשכרה מרגיש מחנק בגרון ובא לי לבכות.
אישה חכמה אמרה לי לא מזמן ׳אם כל הגברים היו שוכבים עם גבר פעם אחת בחיים, הייתם מבינים הכל ואוטומטית מתנהגים אחרת׳

דבר אחרון, בא לי להזכיר לנו שהאחריות על שלום בית בין המינים היא על שני הצדדים, ושבתוך כל גבר אנוכי שלוקח וגונב ללא רשות מסתתר לב שמבקש שיפתחו אותו ויזכירו לו שיש לו מה להעניק ושהוא ראוי להשתתף במשחק ההדדי ולא רק במשחק החד-צדדי, ואת המפתחות לב האלה יש רק לכן הנשים.
הלוואי שיותר נשים יימצאו את הדרך, הרצון והאומץ לדרוש מגברים לדייק את המעשים שלהם ולא יסתפקו בפחות. בתחושה שלי אנחנו הגברים מתחננים בסתר לישועה שתגיע בעזרתכן ודרככן.

קבלו עדכון למייל בכל פעם שמתפרסם מאמר חדש.

מאמרים נוספים

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email