איזה מרגיע להיזכר
שאני באמת אוהב את עצמי
ושלמרות הכל אני בזוגיות הכי בריאה ותומכת עם עצמי
זה מרגיש כמו נס רפואי בהתחשב במקום ממנו באתי
כאילו אלוהים בכוונה נתןה לי להתחיל כל כך רחוק
כדי שאיאלץ לפתח את השריר הזה מאפס בכוחות עצמי
כנראה שלא היה מנוס מלזחול מיובש במדבר במשך שנים
עד שאפנים שרק אני יכול לחפור לעצמי את הבאר הזאת של אהבה
אז חפרתי
עדיין חופר
כל פאקין יום
פעם המורה שלי לתופים הסביר לי שיש קטע כזה אצל מתופפים שיד שמאל שלהם היא החזקה והמהירה יותר למרות שהם בכלל ימנים במקור, כי ליד ימין הלך די בקלות מלכתחילה ויד שמאל הייתה צריכה ממש להתאמץ כדי להרוויח את הסקיל, אז הוא נטמע בה יותר עמוק.
איזה מרגיע להיזכר
שאהבה שלי לעצמי לא תלויה בדבר
למרות שלפעמים זה נראה ככה
יש לי קול ביקורתי בראש שמחזיק אותי כל כך קצר
לא משחרר לי את הרצועה הבןזונה
על כל דבר יש לו מה לומר
והנה בין המילים המקטינות, מבעד לערפל הספק
מזדחלת לה אהבה שוב ושוב
כמו עשב חצוף שמציץ מבעד לאבנים של המדרכה
מוחה בדרכה הכל כך פשוטה ומובנת מאליה
ומנצחת
ממוססת את כולם עם החיוך הכובש שלה
ככה עושים מחאה!
אהבה היא האצבע המשולשת הכי אלגנטית.
