ההיפך מהתמכרות

״ההיפך מהתמכרות זה לא גמילה – ההיפך מהתמכרות זה קשר״

מוצא את עצמי מצוטט את המשפט הזה לפעמים עשר פעמים בשבוע, מזכיר אותו לעצמי, לחברים, ובעיקר לגברים שבאים אלי כדי לפגוש ולפרום את ההתמכרות שלהם לפורנו.
מבחינתי המשפט הזה הוא מצפן שמזכיר לנו איפה הריפוי נמצא:
בהסכמה להיות בקשר ו*להישאר* בקשר גם כשקשה, לא לסגת חזרה למאורה שלי איפה ששקט ונוח אבל גם בודד ומכלה.
קשר יכול להיות קשר זוגי, קשר משפחתי, קשר חברי, קשר קהילתי, קשר עם הבריאה וקשר עם עצמי.

אנחנו חיים בזמנים משוגעים
שדוחקים הרבה מאיתנו לקצוות
כמעט כל מי שאני מכיר מכור למשהו
השאלה עד כמה המשהו הזה לגיטימי/מוקצה חברתית (התמכרות לקפה, סלולר, סושיאל מדיה וספורט למשל הרבה יותר מקובלת ואף מתוגמלת חברתית מאשר סמים קשים, פורנו, הימורים וכו׳) וכמה האדם/הסביבה שלו מרגישים את ההשלכות של ההתמכרות.

כל התמכרות, לא משנה אם לחומר או להרגל, מנסה לשווא למלא את הבור-ללא-תחתית שנפער כתוצאה מפגיעה שהתרחשה בקשר. ההסכמה להיכנס שוב לכזה, בזמן הנכון ומתוך בחירה מודעת ואמיצה, לפגוש שם את כל השדים ולהסכים להישאר, להסכים לחיות, שם טמון הריפוי.

מפחיד עד כדי בלתי אפשרי עבור הרבה מאיתנו
אבל האלטרנטיבה – התמכרות – לא תחזיק מעמד לאורך זמן ותקרוס מתישהו, אז אולי כדאי להקדים תרופה למכה, לבחור כבר עכשיו ולא לחכות לקרייסיס הבא.

״ההיפך מהתמכרות זה לא גמילה – ההיפך מהתמכרות זה קשר״
בבקשה תעבירו את המשפט הזה למי שצריך.ה מצפן

בתמונה: תמיכה ומגע אוהב של אח רגע לפני הופעה בגואטמלה כשאני חולה עם חום ומקיא, יותר טוב מכל תרופת מרשם.