יומולדת

יומולדת.
המצאה גאונית כשמסכימים לסחוט ממנה את המיץ, לאפשר לה להיות יום חג, וסופסוף לא חג לאומני או דתי, לא עוד איזה תירוץ קדום לאכול גלוטן עם המשפחה הביולוגית אלא אשכרה לציין ולחגוג משהו שמגיע לו התייחסות – את עצמי. פעם בשנה רבאק! כולה יום אחד בשנה!
במשך רוב החיים שלי לא התייחסתי ליום הזה, שיחקתי אותה קול ואדיש ואם מישהו מהקרובים לי יזם איזה משהו בשבילי אז מגניב ואם לא אז בסדר זה סתם עוד תאריך בלוח שנה של הנוצרים..
ב-3 שנים האחרונות אני מרשה לעצמי לחגוג את היום הזה באמת, לברוא אותו בצלמי, לבדוק מה הדרך שבא לי לקדש (לא פחות..) את היום הזה בהתאם למי שאני כרגע ועם מי, ואיפה ואיך..
אם אתם מאלה שלא חוגגים או חווים דיכאון יומולדת כמו מלא אנשים, תעשו לי טובה אישית ובואו תבחרו עכשיו לשים לזה סוף ולבקש ביומולדת הקרובה לחוות חוויה מתקנת כדי לשבור את הקללה ולהתחיל מסורת חדשה של מבסוטיזם. תסמכו עלי שלחגוג איתכם אתכם זו מתנה לכל הסביבה שלכם. זה ווין ווין.

בשבועות האחרונים מצאתי את עצמי שרוי בחוויה עמוקה של ספק. ספק במי שאני, במה שאני, בכל מה שאני עושה ובאיך שאני עושה אותו. זו לא חוויה חדשה, הספק ואני חברים עוד מהגן ולצערי הוא מהאלה ששומרים על קשר. זה הגיע למצב קיצוני שהוא משתק אותי ומחבל בכל דבר שאני עושה, בעיקר בכל מה שקשור בעשייה יצירתית, עיקר העיסוק שלי. למרות שאני משנה לשנה לומד להתמודד עם השדים ולעבוד איתם יותר טוב, יותר מהר, יותר מוכל – אני קולט שאני עדיין קונסטנטלי משווה את עצמי לאיזה גיבור-על דמיוני, ושההרגל המגונה הזה מותיר אותי בחווית כישלון תמידית אל מול מה שיכול ואמור (עאלק) להיות.
זה כאילו שהתודעה שלי לוקחת את כל מה שאני כבר – הכישרון, הידע והיכולות – ומכניסה אותן למגירת הברור-מאליו ואז כל מה שנשאר בפריים להתבונן עליו זה רק מה שאני עוד לא ולא יודע/לא יכול. תכלס לא פייר. איך מבטלים את המנוי המעפן הזה?

יש משהו בלקבל בוסט של ברכות מאנשים שאוהבים אותך שמזכיר לך מי אתה. אני לא מדבר על חיזוקי אגו ועל הבלחות דופמין זמניות אני מדבר על הדבר האמיתי, על אהבה והערכה.
אני מאמין שבמובן מסויים חברים שלי רואים אותי יותר טוב ונקי משאני מסוגל ואני תמיד סקרן לקבל את הפרספקטיבה החיצונית הזו וללמוד (במקרה שלי ללמוד כמה אני חי בסרט של מה שאני קורא לו ׳שיגעון קטנות׳)
מעבר לכל הברכות והאיחולים והחוויית שפע אהבה שמקיפה אותי (תודה תודה תודה 🙏) קיבלתי ביום ההולדת מתנה מפתיעה ומדוייקת להפליא שאני אשמור לעצמי כרגע אבל זו מסוג החוויות שעושות לחזור בתשובה (מזל שאני כבר מאמין, לא צריך להחליף את כל המלתחה)

מאחל לעצמי השנה עוד ועוד חמלה. מייחל לרגע שהכלי שלי יתמלא והיא תישפך ממני החוצה על כל שאר העולם. ברור לי שזה יקרה.
עוד מאחל לעצמי השנה להשקיע ביצירה המוסיקלית שלי. לפני יותר מדי שנים שמתי את האפיק הזה בצד והתחלתי לתעדף כל דבר אחר על פניו. עכשיו זה הזמן.

תודה לכל מי שקורא אותי ומגיב וכותב לי וננגע, הידיעה שמישהו אי שם יונק את כל השיט הזה גורמת לבלוטות השד של התודעה שלי לייצר יותר חלב (זאת המטאפורה שיצאה נו מה אני אעשה.. אבל הבנתם ת׳כוונה)