1. ה-4 שעות טיסת הלוך שבהן עטיתי מסיכה זה יותר מכל הזמן-מסיכה המצטבר שלי בשנתיים האחרונות. נראה לי שאני חי נכון.
2. הגוף שלי אמנם היה בברלין אבל לא היה לנו שם רגע פנוי. כל כך מוזר להגיע סופסוף לעיר האהובה עלי, שהייתה לי בית במשך 3 שנים, בלי היכולת להגיד שלום לאנשים ולמקומות שלא ראיתי שנים.
3. בגדול הגרמנים פשוט יותר טובים בהכל.
4. ומשום מה הם פשוט. לא. יודעים. להכין. קפה. לא ברור..
5. הבנתי שלהיות חדרנית במלון זו כנראה העבודה הכי אכזרית שיש: את עובדת חצי שעה על חדר, מתקתקת אותו לכדי שלמות ואז הגמול שלך על הצלחת המשימה זה להיכנס שוב לאותו חדר קופי-פייסט, רק שהוא שוב מלוכלך, כאילו אלוהים עשה עלייך קונטרול-זד, ואז שוב, ואז שוב, כל היום, יום אחר יום, כל החיים שלך, את לא מצליחה לסיים עם הפאקין חדר הזה!!!
6. האיינג׳לסי ביי פאר הלהקה הכי טובה והכי מקורית שאני מכיר בארץ, שירים מעולים, מרגשים וחכמים, עיבודים יצירתיים, מורכב ופשוט, צבעוני ומעניין, תזמורת שבראשה טרובדור שצולב את עצמו על הבמה… אם אתם לא מכירים כדאי לכם..
7. בהתחלה היה נראה לי טו מאץ' להצליח תוך יממה להיזכר בתפקידים של 21 שירים שלא ניגנתי 3 שנים, עם מלא ניואנסים שונים וספציפיים (מנגן שם תופים, כלי הקשה, שירה, גיטרה, מלודיקה), כל הטיסה הלוך ׳עברתי על החומר׳ כמו איזה סטודנט וביום הראשון הסתובבתי כל היום עם דפי שליפים כמו איזה מתלמדת אבל בסוף עמדתי במשימה 
מדי פעם פספסתי איזה מצילה וקיבלתי מרותם מבט כזה של ג'יימס בראון – שהיה קונס את הנגנים שלו על כל טעות.
מדי פעם פספסתי איזה מצילה וקיבלתי מרותם מבט כזה של ג'יימס בראון – שהיה קונס את הנגנים שלו על כל טעות.8. הקונספט של ארוחות חינם כל היום (בתי מלון, בקסטייג׳..) הוא לכאורה חלום אבל תכלס לא משהו.
ההיצע והנגישות (והקרואסונים מיי גאד הקרואסונים..) מבלבלים לי את השיקול דעת ואני מוצא את עצמי צורך מלא שיט שאני בקלות מוותר עליו בכל יום אחר. אולי אפשר לומר את זה על כל דבר אובר-זמין ונגיש.
9. יש לי ניחוש על מה חדרניות חולמות בלילה..
10. משום מה בחו׳ל אני מצלם כל הזמן, גם מלא סלפי'ז, בארץ בכלל בכלל לא, למה זה בעצם?
11. אז אתמול בערב נחתתי וזה הרגע להשחיל בנונשלנט שיש לי הופעת סולו בחמישי ואתם מוזמנים. מי שירצה עוד פרטים כנראה יקבל
12. אל תתווכח עם דיילת גרמניה שאומרת לך לשים את המסיכה על האף.
13. אל תתפלא שבפעם הרביעית שהיא מעירה לך זה כבר עם מבט מלא שנאה
14. בחיים לא חשבתי שאלך להסתגר בשירותים במטוס כדי לשאוף אוויר..
15. אל תתרגש מזה שבפעם ה-12 שהיא מעירה לך – מתחילה לצוף לך הפוסט-טראומה מהגננת בגן ציפורה ועולה לך הבכי בגרון. זה ממש טבעי, לך לשירותים, תשאף קצת אוויר.
16. תראו המצאתי סלוגן מיותר: ״מסיכה. על הפנים.״
17. אני רוצה להתנצל על הסעיף הקודם.
18. הקורונה הזאת, מעבר לעוד מלא דברים שיש לומר עליה, היא אסון אקולוגי היסטרי, המסמר האחרון בארון של התקווה להתעוררות סביבתית. חושב על כמה מיליוני מיליוני מיליוני מסיכות חד פעמיות, מגבוני חיטוי, בקבוקוני חיטוי, כפפות גומי, חליפות אסטרונאוט חד-פעמיות, מטושים, מטושים, מטושים, בכל העולם, בכל יום.
19. ״בבקשה אל תגעי לי בציפורן חדרנית!״
20. שוב מתנצל, זה לא נשלט..
בתמונה: אני ואבן מפגינים סולידריות של שני נימולים
