עומד בטרמפיאדה
עם יעד ברור ובלי דדליין
עוצרים לי פה ושם
אבל אני כבר מנוסה
מעדיף לחכות עוד קצת
לטרמפ האולטימטיבי
אני צריך להגיע רחוק
מתעורר בטרמפיאדה
רכבים מאתמול חולפים על פניי
מבטים של ׳מה הקטע שלו?׳
הקטע הוא שאני נוסע מתמיד
ועייפתי מלקחת טרמפים שייקדמו אותי בכמה קילומטרים ויורידו אותי בצומת רועשת בלי צל
אני צריך להגיע רחוק
יש לי סבלנות
עוד שקיעה בטרמפיאדה
הספקנות של נהגי ׳תמול-שלשום מתחילה לחלחל פנימה
אולי אני באמת צריך לפרוש את הדרך לתשלומים?
לנסוע 5 דקות עם ההיא, ועוד 10 עם זאתי ולתפור את דרכי הביתה במקטעים
זאת אופציה מוכרת, אבל זה לא מה שאני מבקש כרגע
בינתיים למדתי להרגיש בבית בטרמפיאדות, בטח יותר מברכב זר עם ריחן עץ סינתטי ורדיו שדלוק על התחנה הלא נכונה
עוד שבת בטרמפיאדה
כל המקומיים כבר מכירים אותי
הם לא יודעים שיש לי מפתחות בכיס ורכב שחונה פה מאחור
זאת פשוט נסיעה ארוכה ויפה
ולא בא לי לעשות אותה לבד
