הבעה רגשית

אנחנו חייבים ללמוד להביע רגשות לבד עם עצמנו.
מה שקורה יותר מדי בעולם שלנו זה שבני אדם נפגשים ומתאספים ביחד, לפעמים בקבוצות קטנות או גדולות, לפעמים אחד על אחד, ובמקום לתקשר אחד>עם>השני: להציע, לאפשר, להחליף, להעניק ולקבל, להפרות אחד את השניה (כמו במעשה אהבה), כל אחד פשוט מביע<את<עצמו אל מול האחר: מקיא מלל, מעבד רגשות בקול, כותב טוקבק והולך, פגע וברח, הרבה פעמים ללא הקשבה והתחשבות (יותר כמו לאונן בפומבי מאשר מעשה אהבה אם כבר אנחנו במטאפורה הזאת…) וזה קורה לפעמים בחברויות הכי טובות בלי שנשים לב..

יש מרחב פרטי (לבד) ויש מרחב ציבורי (ביחד) ורצוי שנדע להפריד מה נכון ומה מתאים איפה, כי כרגע המרחב הציבורי קצת מלא בזבל אורגני של אנשים פרטיים במקום ביצירה משותפת.
מכירים שהשכנים מהבניין מוציאים את השקית זבל מחוץ לדלת? זה לא בא טוב שהזבל בבית, זה לא נעים בעיניים, עדיף בחוץ.. אז זה קצת ככה.

אם אני לא לוקח רגע עם עצמי לעכל מי אני, מה אני ולמה אני אז מה שעלול לקרות במפגש הבא עם בן אנוש זה שכל תהליך העיבוד הזה יושפרץ החוצה בלייב בצורה כזו או אחרת, ובגדול הפוטנציאל של המפגש יהיה די מוגבל, כי אדם שעוד לא הסתנכרן עם עצמו לא באמת יכול להסתנכרן עם אדם אחר. יכול בכאילו, אבל לא באמת, לא עד הסוף.

יש מקום כמובן להיעזר באנשים כדי לפרוק, לשתף ולעזור לייצר בהירות. בשביל זה יש חברים (או זרים עם אמפתיה…) אבל יש הבדל גדול בין לבקש את זה (לקחת אחריות) לבין ׳ליפול׳ על מישהו – גם אם זה החבר הכי טוב – ופשוט לקחת (כמובן מאליו)

אם אנחנו רוצים (ואנחנו רוצים) שהתקשורת שלנו תהיה יותר איכותית ויעילה אנחנו חייבים להתחיל קודם כל עם עצמנו. כנ״ל אגב לגבי מעשה האהבה, שהוא סה״כ עוד ערוץ של יצירת קשר..

מה אני מציע?
הנה 3 כלים ממש פשוטים ונגישים שכל אחד יכול לבצע:

1. לדבר עם עצמי בקול. אשכרה.

-מה העניינים אחי?
-וואלה לא מדהים.. לא יודע קמתי הפוך כזה ואז ההודעה ההיא ביעסה אותי…
-וואלה אבל למה בעצם, על מה זה לחץ לך?

קיצר הבנתם..
לא צריך לחכות למישהו אחר כדי להבין שניה מה עובר עלי, לדובב את עצמי, עצם ה׳שיח׳ על העניין מאוורר אותו ומקליל אותו. לדיבור בקול יש איכות אחרת לגמרי מלחשוב בראש, המחשבה אוורירית וחמקמקה, הדיבור בקול קונקרטי ומנכיח.
דברו עם עצמכם קודם! אחרי זה דברו איתי (:

2. לשיר. בקול. בלי לדעת מה. לבד, בלי כלי ליווי.
יש רגשות לא מודעים שעוקפים את המיינד ולא יוכלו להשתחרר בשיחה ודרך מילים, אבל בשירה אינטואיטיבית הם כבר יצוצו. פשוט להתחיל בלשחרר צליל אחד בודד וארוך ומשם לתת לו לקחת לאן שבא לו.. נסו 15 דקות של זה, זה לא נתפס כמה שזה משחרר

3. לתרגל עינוג עצמי. להתמיר את האוננות מאקט של פורקן לאקט של מעשה אהבה עם עצמי.
למי שאף פעם לא ניסה זה נשמע מוזר עד בלתי אפשרי, וזה באמת לא תמיד קל כי התרגלנו שנים לפורמט מסויים של האקט הזה, האנרגיה המינית רגילה להידלק ולנוע ולהתפרק באופן שהרגלנו אותה כל החיים אבל אפשר ומומלץ להרגיל אותה מחדש כי בואו נודה בזה – משהו בדרך הישנה לא הכי עובד…

את כל הדברים האלה הכי קל ונגיש לתרגל באוטו, רק תיזהרו עם מספר 3, עצרו אותי על זה כבר כמה פעמים.. סתם נו 😝, אבל את אחד ושתיים באמת הכי אידיאלי לבד באוטו..
מוזמנים לשתף אם עבד לכם, אני אשמח להרחיב ולייעץ למי שמתעניין ורוצה לתרגל את זה.

פיס אנד לאב ✌🏽
פיש אנד צ׳יפס 🐠