לפני כמה זמן הייתי בטיפול אצל מעסה.
הוא פירק לי ת'צורה, מצא את הנקודות הכי רגישות ולחץ עליהם בכל הכוח.
תוך כדי שאני שוכב שם ונושם עם הכאב העצום הזה חשבתי לעצמי שאיזה קטע, אני אדם די רגיש לכאב ובכל יום אחר אם הייתי חווה עשירית מהכאב הפיזי שאני חווה כרגע הגוף שלי היה מגיב בהתנגדות הישרדותית – צעקה, קפיצה, הדיפה, אבל הנה עכשיו אני שוכב כאן והאיש הזה הורג אותי ברכות (אמנם עם המון הקשבה ורגישות אבל כוס*%%&#מק זה כואב!!) ומשום מה אני לגמרי מכיל את זה בסבלנות אצילית, איך זה?
לפני שבוע עשיתי סשן ווים הוף (אמבטיית מי קרח), אחרי כשעה של סשן נשימות מעמיק ומשובח הורדתי את הבגדים והתכוננתי להיכנס לאמבטיה, אני מכיר מלא אנשים שעשו את זה לפני והנחתי שאחרי שעה של נשימות זה אמור להיות סופר קול אז יאללה בוא נקפוץ למים ותעשה לי תמונה שאני באמבטיה מחייך בנונשלנט ונמשיך הלאה..
נכנסתי עם כל הגוף למים (4 מעלות) ותוך שתי שניות השתנקתי, נכנסתי למצב הישרדותי הארדקור וסימנתי למדריך (דרך מבט מבועת, לא באמת יכלתי להפיק צליל…) ש'אין מצב אחי אני יוצא מפה עכשיו!!'
הוא שם עלי יד, הסתכל לי בעיניים והזכיר לי ברוגע שאני יכול לעשות את זה ושבוא ננשום ביחד, ככה עשיתי ובסוף יצא שהצלחתי להישאר במים הקפואים 2 דקות לפני שיצאתי בתחושת "כל הגוף שלי שורף אבל איכשהו אני ממש בסדר".
ב-2 הסיטואציות האלה נחשפתי לכאב מאוד קיצוני ומשום מה הצלחתי להכיל אותו למרות שבוודאות בכל סיטואציה אחרת הייתי מתפלץ הרבה הרבה לפני.
הגעתי למסקנה שרק האמונה הפשוטה ש'הכאב הזה הוא לטובתי' מספיקה למערכת שלי כדי שסף ההכלה יתרחב פלאים.
זתומרת שאפקט ההרגעה הפסיכולוגי שאומר "זה בסדר, זה לטובתך, בזכות החוויה הלא נעימה הזו כרגע אתה תרגיש יותר טוב בהמשך" אשכרה מצליח להפוך סבל פיזי בלתי נסבל – לנסבל ומוכל.
לא יודע מה איתכם, בעיניי זה קסם…
מבחינתי אחת המהויות העיקריות של טיפול מכל סוג היא לייצר לאדם מרחב בטוח כדי לפגוש בו כאב. פיזי ו\או נפשי. כאב שביומיום אנחנו לא מוכנים.מעוניינים.ערוכים להכיל.
מרגשת אותי החוויה של להביא אדם למצב שהוא סופסוף מפנה זמן ופנאי כדי להתאמת מול שריר תפוס כרונית – בין אם מטאפורית או לא – שביומיום הוא מוזנח ואסור להתקרב אליו מרוב שהאיזור דלקתי נפיץ – ובסבלנות ובהתמדה ובאמונה ללחוץ על הנקודה עד שהיא מתמוססת כליל, או לפחות עד שאפשר לתפקד בחיים מבלי שהיא תפריע.
זו באמת אחת המתנות מבחינתי, שאני גם זוכה להעניק בקבוצות שלי ובסשנים האישיים וגם לקבל כמטופל וכאדם עם אובססיית שחרור תפיסויות ומגבלות..
רוצה בהזדמנות זו להמליץ על דניאל כרמי, שהוא באמת אחד המטפלים היותר מרשימים שיצא לי לחוות על בשרי ליטרלי, בן אדם סופר מקצועי שנוגע בך עם המון נשמה, רגישות והקשבה.
וגם על פרנסיס, תלמיד של ווים הוף ומטפל בשיטה שהזכיר לי את הכח המאגי של הנשימה הפשוטה ברגע האמת.
בתמונה: *&%##&*^#*!!!!!!