לא כל כך נעים לראות לב סגור

לפני כמה זמן, תוך כדי טיפול, ביקשתי להרגיש את הלב שלי, אבל הוא היה סגור.
תוך כדי שאני סורק איבר בגוף שאין בו קליטה אני מתרשם שזה יותר מצב כרוני מאשר פצע טרי.
הוא לא סגור כמו רמי לוי בשבת, הוא סגור כמו סנדלריה בדרום תל אביב עם שלט 'תיכף אשוב' שרואים שנכתב מזמן..

זה נשמע לי עצוב עכשיו שאני כותב את זה אבל זו לא הייתה חוויה עצובה, יותר כמו מאולחשת עם אפטרטייסט של עצבות. אולי זה הפרדוקס שבלהרגיש עצב עם לב סגור..

ישר עלה לי דימוי של אדם עיוור שמגלה יום אחד שלבני אדם יש חוש מסתורי נוסף, ושדרך העיניים הם יכולים לראות, צבעים ונופים, ועיניים של אנשים אחרים, אבל אצלך החוש הזה לא פעיל, התריסים סגורים ואין אינטראקציה עם העולם החיצון, אתה כרגע חווה את המציאות באופן מאוד חלקי. אנחנו מצטערים.
מאז קרו כל מיני דברים וסיטואציות שאימתו לי את התגלית הזו, שהלב שלי אכן נחבא כרגע, און אנד אוף אמנם אבל בואו נגיד שסגור זה כנראה הדיפולט,
ושבעקבות דברים שחוויתי בילדות וצפים לאחרונה, הוא פשוט הבין שיותר בטוח לו לסגור את התריסים, כי להסכים להרגיש זה פשוט טו מאץ׳ 

אני כותב את המילים האלה כרגע לא בעצבות, גם לא בשמחה.. יותר במין קבלה וטראסט (ואפילו ידיעה וביטחון מלא בריפוי שיבוא) עם טיפה 'וואי אבל איזה חבל' כזה..
בנוסף עלה בי קול מבהיל שאומר 'אחי אתה מנחה קבוצות, יש לך מטופלים, אנשים שאתה מלווה ומוביל ודורש מהם להרגיש ולפגוש ולהתחבר כשאתה בעצמך עם עין אחת סגורה?׳ – זה האמ אמא של 'הסנדלר הולך יחף'..
אני הרי מאמין שמורה יכול ללמד רק את מה שהוא 'יודע' ואני כרגע מרגיש שיש לי עוד מה ׳ללמוד׳ והאמת אני סקרן לראות איך תראה העבודה שלי כשאשלים את הלימודים האלה, כי כבר עכשיו זה וואו.
אני מודע לחוזקות שלי ולמה אנשים שבאים אלי מקבלים ממני, ואני במקום שרואה איך ההיסטוריה שלי והעבודה האישית שלי – התמסרות טוטאלית לריפוי בטופ פריוריטי – הן דלק ותשוקה בריאה לעשייה שלי ולנתינה לאחרים ולכן אני אמשיך לעבוד עם אנשים תוך שאני מחזר אחרי הלב שלי ותומך בהתעוררות שלו.

וגם אני אוסיף שוואלה יחסית לאדם שהלב שלו נחבא אני אדם מאוד אוהב ואהוב, ואני מוקיר את החיים שאני זוכה לחוות כאן, עם כל הספקטרום המופלא-אללאיסטורי שלהם.

מעניין איך זה מרגיש להרגיש
יותר ממה שכבר
מעניין איך יהיה לחיות כשמלא אנרגיה שהייתה מושקעת בהגנה משתחררת והופכת לאנרגיית חיים
זהו לעת עתה..

לב שלי
הי
רק רוצה להזכיר לך שאתה שמור ומוגן
ושזה ממש מובן שאתה מפחד
מכיווצים והתרחבויות אינסופיות
אני רוצה שתדע שאני פה מחזיק אותך, 24/7
ולא דוחק בך, נותן לך בקצב שלך
קח לך כמה זמן שתיקח
וכשתרגיש מוכן להתעורר אל העולם
תדע שאני, וכולם פה, ממש נשמח לפגוש אותך ואת כל מה שתביא איתך

תודה שקראתם 🧡