חכמת הטראומה

 תובנות על טראומה מתוך הסרט 'חכמת הטראומה' של ד"ר גאבור מאטה:

1. הטראומה היא לא 'מה שקרה לי' – אלא מה שקרה בתוכי בעקבות מה שקרה לי.
2. טראומה היא ניתוק מעצמי. כשזה כואב מדי להישאר מחובר אני נאלץ להתנתק.
3. כשתינוק בהצפה רגשית הוא תלוי לחלוטין בהורה לוויסות, אין לו יכולת לווסת את עצמו. אם נתעלם מתינוק בוכה לאורך זמן (ולא נווסת אותו דרך חיבור ומגע ישיר) הוא לא יוכל להכיל את הכאב ובלית ברירה יתנתק מעצמו (=מהגוף, רגשות, תחושות שלו)
4. על אותו משקל לילד אין משאבים להתמודד עם כאב לבדו, לכן כשהוא חווה כאב ואין לו דמות הורית לחלוק איתה, הוא נסוג לאפשרות היחידה שנותרה – ניתוק מעצמו.
5. מאחורי כל התמכרות מסתתרת טראומה. אדם בסבל תמיד יחפש מפלט. ההתמכרות מספקת מקלט זמני מהכאב.
6. אנחנו כחברה צריכים להתרגל להסיט את הפוקוס מההתמכרות עצמה ל'מהו הכאב שאת.ה מנסה לא להרגיש?'
7. טראומה משפיעה על התפתחות המח – מגבילה ומעכבת התפתחות מעגלים חשמליים שאחראים בין השאר על אמפתיה, חמלה וחיבור לאחר. סריקת מח של ילד פוסט טראומטי תראה אחרת מזו של ילד ללא פוסט טראומה.
8. רוב המחלות הכרוניות הן הדרך של הגוף לומר 'לא' אחרי שהאדם הדחיק והתעלם מה'לא' האותנטי שלו.
9. הניתוק שלנו מכדור הארץ ומהאדמה מחובר ישירות לניתוק שלנו מהגוף האינדיבידואלי שלנו.
   היכולת שלנו כחברה להעלים עין ולהפגין פסיביות אל מול הניצול הכרוני של משאבי האדמה הוא סממן לטראומה חברתית-קולקטיבית.
10. הפוטנציאל הטיפולי העצום שטמון בריפוי באמצעות פסיכדליים נעוץ ביכולת שלהם להשתיק לרגע את המח המותנה, מה שמאפשר 2 חוויות שאין לנו גישה אליהם ביומיום: 1) לפגוש את הטראומה והכאב. 2) להיות מסוגלים לשהות איתם במרחב בטוח בלי הדחף לברוח או להשתגע.
11. טראומה משמעה השקעת אנרגיה אדירה בלא להרגיש כאב, כשהיא משתחררת – אותה אנרגיה מותמרת לאנרגיית חיים חיונית.