6:00 בבוקר בקמפ בסמוטרקי.. אני מתעורר לצלילי ריב של זוג באוהל שלידי, אני לא דובר יוונית אבל מבין הכל, תוך שניות הכל מתלקח והם עוברים למוד קללות וצעקות, אני משחרר צעקת ׳הי׳ בינלאומית שפירושה ״עם כל הכבוד והחמלה לאתגרי הזוגיות שלכם – השעה 6 בבוקר ואתם לא לבד פה״, הם נרגעים קצת אבל מהר מאוד […]
1. ה-4 שעות טיסת הלוך שבהן עטיתי מסיכה זה יותר מכל הזמן-מסיכה המצטבר שלי בשנתיים האחרונות. נראה לי שאני חי נכון. 2. הגוף שלי אמנם היה בברלין אבל לא היה לנו שם רגע פנוי. כל כך מוזר להגיע סופסוף לעיר האהובה עלי, שהייתה לי בית במשך 3 שנים, בלי היכולת להגיד שלום לאנשים ולמקומות שלא
20 מסקנות מטור בגרמניה בזמן מגיפה Read More »
אני לא אשכח את הרגע ההוא בגיל 15 שראיתי לראשונה את העטלף בלוגו של באטמן, עד אותו יום ראיתי רק את הנגטיב, פשוט לקחתי כמובן מאליו שהסמל של איש העטלף זה אליפסה רוחבית עם אשכים מציצים מלמטה ואשכים מציצים מלמעלה ולא שאלתי שאלות.. כנ״ל אגב עם הלוגו הישן של פלדלת למי שזוכר.. לקח לי כמה
יום אחד כשכל המציאות הזאת תתקמפסט אנחנו נקים יישוב והדבר הראשון שנעשה ביישוב הזה יהיה לתת לכל הרחובות והכיכרות שמות ראויים.. לא של פוליטיקאים ואנשי צבא, לא של רבנים ולא של אנשים אמידים שקנו את הנצחתם בחברה. אז אחרי שנחנוך את רחוב סומסום, כיכר לחם וצומת לב רק בשביל הכיף, נוכל להתקדם ולתת שמות לשאר
איזה מטורף זה שאנחנו מגיחים לעולם מחווטים ביולוגית להיקשר להורים שלנו תלויים בהם אנושות להזנה ואז מה-שזה-לא-יהיה שהם מזינים אותנו בו מקודד אצלנו במערכת כאהבה. גם אם אמא לא קיבלה אותי – זו אהבה אפילו אם אבא היה אלים – זו אהבה ובגלל שכולנו זקוקים לאהבה אנחנו נמשיך לשחזר את הקשר הזה ונתמגנט למי שיעניקו
האמ-אמא של כל ההתניות Read More »